בוקיצה שעירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבוקיצה שעירה
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: מישיים
סוג: אולמוס
מין: אולמוס שעיר
שם מדעי
Ulmus minor subsp. canescens Bartolucci & Galasso
מלוויל, 1958

בּוּקִיצָה שְׂעִירָה (שם מדעי: Ulmus minor subsp. canescens; לשעבר, אולמוס שעיר) הוא עץ נשיר הצומח בערוצים ליד מים ממשפחת המישיים ותפוצתו הכללית מקיפה את מזרח הים התיכון וצפונו[1] מין זה גדל בישראל רק במקומות בודדים, על גדותיהם של מים ברמות מנשה ובגליל. בירושלים ובמקומות אחרים הוא עץ תרבותי נטוע. מינים קרובים בסוג בוקיצה אוקלמו בישראל כעצי תרבות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוקיצה שעירה היא עץ נשיר, המתנשא לגובה של 4 עד 8 מ'.

הגבעולים הצעירים, בני שנה, דקים ושעירים ומתקרחים בשנה השניה.

אין לוואים.

העלים מסורגים, פשוטים. העלים לא סימטריים (דמוי לב בצד אחד ואלכסוני בשני), צד אחד של העלה גדול יותר מצידו השני, בעיקר בבסיס, ולפיכך גם ציר העלה איננו ישר. צדו העליון של העלה מקריח צבעו ירוק בהיר ושפתו משוננת כמשור. לבלוב העלים מתחיל לאחר הפריחה, שתחילתה בחודש מרץ, האבקה וההפריה.

התפרחות קטנות וצבען צהבהב-ירקרק. מיד לאחר הפריחה באביב מתחילים להתפתח פירות וזאת כבר בחודש אפריל.

הפרחים רובם דו-מיניים חלקם חד-מיניים, בעלי עטיף פשוט (חסרי עלי כותרת). הפרחים מתפתחים על ענפים בני השנה, מופעים בראשית הלבלוב באשכולות צפופים.

העטיף פשוט בעל 3 עד 9 אונות. מספר האבקנים כמספר האונות.

הפרי הוא כנפית קרומית וירקרקה, פחוסה ועגולה, ובמרכזה הזרע.

בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת העץ בארץ ישראל היא בנחל עירון, נחל צלמון, בכרמל ובנחל עיון ליד כפר יובל מצויה שמורת אולמוס (בוקיצה). העץ נדיר יחסית ומופיע ברשימת הצמחים מוגנים בישראל על פי החוק.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוקיצה שעירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.